top of page

פומביות הדיון אל מול הפגיעה בפרטיות עקב פרסום פסקי דין באינטרנט

חוק יסוד השפיטה קובע כי בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

פומביות הדיון המשפטי במובנה הרחב, כוללת הן את קיום הדיון באופן הפתוח לציבור והן את פרסום זהות בעלי הדין.

פומביות שכזו מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית כביכול, שכן היא מזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולות המערכת המשפטית, ללמוד אותן, לבקרן ולהעריכן. יכול כל אזרח להיחשף להליך המשפטי, בין אם עניינו בהליך הינו אישי ובין אם הוא נובע מכל טעם אחר. את נושא פומביות הדיון מסדיר חוק בתי המשפט, בקובעו את הכלל והחריגים לו: בית המשפט ידון תמיד בפומבי, הוא רשאי לדון במקרים מסוימים בדלתיים סגורות. כמו כן בסעיף 70 מצויין כי "רשאי בית המשפט לאסור כל פרסום הנוגע לדיוניו, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם."

 

המתח בין עקרון פומביות הדיון לפגיעה בפרטיות התעצם מאד בשנים האחרונות, בעיקר בשל ההתקדמות הטכנולוגית והאינטרנט. כיום, כחלק מיישום עקרון פומביות הדיון, מתפרסמים פסקי הדין באתר האינטרנט של הרשות השופטת בסמוך מאד למועד חתימתם, ובעקבות כך הם מוצאים במהרה את דרכם למאגרים המשפטיים ולכלי התקשורת. פסקי הדין וההחלטות כוללים, לא אחת, מידע אינטימי - רפואי, תעסוקתי ופלילי על בעלי הדין. הפרסום הנרחב שלה גורר פגיעה בפרטיות גם שנים רבות לאחר מתן פסק-הדין[הנוסחה, לפיה רק כאשר הפגיעה בפרטיות היא חמורה רשאי בית המשפט לאסור את הפרסום, הוספה לסעיף בתיקון משנת 2002. לעניות דעתי, התנית פסילת הפרסום בחומרת הפגיעה בפרטיות אכן מסדירה באופן אופטימלי את האיזון בין פומביות לפרטיות ואולם דומה כי פרסום שבעבר לא היה עולה כדי פגיעה חמורה עשוי כיום לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובפרט התפתחות האינטרנט, לעלות כדי פגיעה חמורה ועל-כן יש צורך בהגנה משמעותית יותר על הפרטיות. במילים אחרות, בעוד שלטעמי ההסדר הוא הסדר באופן יחסי, הרי שמטבעו הוא דורש גמישות של בתי- המשפט ביישום שלו, כשהפסיקה תשקף את הפרשנות הנכונה של ההסדר בהתאם לרוח התקופה. עם -זאת, דומה כי בתי-המשפט אינם מגלים לעתים את הגמישות המתבקשת, ונצמדים באופן מובחן לפומביות הדיון תחת הנימוק שרק פגיעה חמורה בפרטיות תהווה סיבה טובה לחרוג ממנה.

[1] חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984[2] בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל,

פסקה 4 לפסק דינה של השופטת ארבל (פורסםבנבו: 18.7.2005 )ש

 

2. חריגים מכוח חוקים מיוחדים

 קובע חוק יסוד: השפיטה, שתי דרכים לסיוג עקרון הפומביות : האתת היא זו של בית-המשפט, והשנייה היא קביעה אחרת בחוק. ואמנם, חוקים אחדים קבעו חריג לעקרון פומביות הדיון ככל שהדבר נוגע לדיונים מכוחם.חוקים אלו הם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 52 ; חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960 52* ; וחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-52 ס"ח 380, תשכ"ב, עמ' 120. בסעיף 73 החוק קובע, כי בית-המשפט רשאי לקיים דיון לפי חוק זה בדלתיים סגורות אם כדי להגן על פסול-דין

בסעיף 24 החוק קובע עונש-מאסר על פרסום שמו של קטין בקשר להליכים בפני בית-משפט.

bottom of page