הכרעות המכילות מידע רפואי/ מידע רגיש

האם ישנן הצדקות לפרסום מידע רפואי פיזי או פסיכולוגי?

 מידע על השתכרות וכל מידע אישי של אזרחי המדינה ? בפסיקה (אשר פורסמה בבית המשפט השלום ביקשה אישה אשר תבעה את חברת הביטוח עקב תאונת דרכים להסיר את פרסום פרטיה מפסק הדין. האישה טענה כי פרסום שמה, בעיותיה הרפואיות, מידע על שכרה ועל תעסוקתה לאורך השנים פגע בה פגיעה קשה ביותר. השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי אמנם, בפרסום פרטים אלו יש משום פגיעה מסוימת בפרטיות המבקשת, אולם לא מדובר "בפגיעה חמורה" בפרטיות, אשר צריכה לגבור במקרה זה על עקרון פומביות הדיון.

הנזק לו טוענת המבקשת במסגרת בקשתה זו הוא נזק מהסוג הנלווה באופן טבעי ורגיל עקב הגשת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף , ואין מדובר במקרה חריג, בו יגרם למבקשת נזק חמור במיוחד, השונה מכל מקרה אחר.

פרשנות האוסרת על פרסום פסק הדין תרוקן מתוכן את עקרון פומביות הדיון.בשונה מהמקרים של אישי ציבור והליכים פלילים שנדונו לעיל, קשה למצוא אינטרס ציבורי מהותי לפרסום פרטיה של המבקשת בפסק הדין הנ"ל מלבד האינטרס הציבורי הכללי-דמוקרטי שבפרסום כלל פסקי הדין, ואכן מקרים כאלו משקפים באופן הברור והחד ביותר את הבעייתיות שבנושא. מעבר לכך , חשיפה של נתונים כה רגישים לציבור תאפשר בעזרת חיפוש פשוט ליצור רשימות של חולים במחלות מסוימות ולהפלותן על בסיס שיקולים זרים בעת קבלה לעבודה לדוגמא). כלומר, דומה כי במציאות של ימינו בפרסומים כאלו יש פוטנציאל של פגיעה חמורה בפרטיות ואולם בית המשפט ממשיך להיצמד גם במקרים אלו באופן סגור יחסית לעקרון פומביות הדיון.ההתקדמות הטכנולוגית והנגישות הרבה כיום לאינטרנט הפרו את האיזון אשר ניסה ליצור החוק בתחילת העשור- מה שנחשב בעבר כפגיעה שאיננה חמורה, עשוי להחשב כיום כפגיעה חמורה

מידע רפואי ואישי של אזרחים

בתחילת אוגוסט 2009 הוציא מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, הנחיה חדשה לשופטים במסגרתה ביקש מהם לתת תשומת לב מיוחדת בעת כתיבת החלטות לעניין אזכור פרטים אישיים שאין חובה בהם ואשר פרסומם עלול לגרום לפגיעה בפרטיותם של בעלי הדין.

 הנחיה שכזו יכולה לסייע באופן זמני בהתמודדות עם הבעיה אך לא יכולה להוות פתרון קבע וצריכה להיות מלווה בחיקוק מתאים.

חוק בתי המשפט מאפשר לשר המשפטים לקבוע בתקנות הותר בענין פרסום פסקי דין שר המשפטים יכול לקבוע קריטריונים ברורים יותר הנוגעים לפרסום מידע רפואי או מידע רגיש בפסקי דין, אשר לא יצטרכו לעמוד במבחן "הפגיעה החמורה".היות ועקרון פומביות הדיון הוא כה יסודי וקבוע בחקיקה ראשית וגם לשנותו בחקיקה ראשית.

(מחוזי ת"א) 125775/00 זאדה נ' נחמיה